גזר דין בתיק ת"פ 1727-09

1.         הנאשם, יליד 1977, תושב ירושלים, נשוי ואב ל-6 ילדים בגילאים שבין שנה ובין 13 שנים, הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירה של תקיפת קטין וגרימת חבלה של ממש, שנעברה ביום 23.2.07 כלפי אחותו הקטינה (ילידת 3/93), הכל כמפורט בהכרעת הדין מיום 17.1.11 שבעמ' 6 לפרוטוקול.

2.         הנאשם צירף את הדיון בת.פ. 39166/07/10 של בימ"ש השלום ברמלה, ובתיקי מג"ב ים 31319/09 ו- 1602/10, והודה על פיהם בהסעתם של שוהים בלתי חוקיים לישראל בתאריכים 15.7.10, 7.7.09, ו-4.7.10.

            על פי התיק הראשון מדובר היה בהסעת נוסע אחד, על פי השני - ב-21 נוסעים, ועל פי השלישי - 3 נוסעים.

            במקרים השני והשלישי מדובר היה בהסעה משטח הרשות לישראל כשבמקרה האחרון נעשתה ההסעה תמורת תשלום,  וכרוכה היתה בה אף עבירה של הכשלת שוטר, בכך שהנאשם ניסה להמלט מהשוטר שעצרו.

3.         לנאשם 2  הרשעות קודמות בין השאר בשתי עבירות אלימות משנת 1999, מהן אחת עניינה אלימות כלפי בן זוג.

4.         אין צורך להכביר מילים בענינן חומרתן אותן עבירות עבר הנאשם במיוחד זו שעניינה שימוש באלימות כלפי בן משפחה וכלפי מי שקטנה ממנו בשנים הרבה.

            יחד עם זאת יש לתת את הדעת לכך כי מידת חומרתה של מעשה האלימות אינה נמצאת ברף הגבוה והיא באה לידי ביטוי בכך שהנאשם היכה את אחותו בידיו על פניה וכתוצאה מכך מעדה והתערפלה הכרתה ונגרמו לה החבלות המפורטות בסעיף 5 של כתב האישום.

5.         הרקע להתנהגותו של הנאשם כלפי אחותו מוסבר היטב בתסקיר שירות המבחן ואף שיש להסתייג מתגובתו של הנאשם כלפי אחותו , עדיין יש לתת את הדעת לרקע קווי אישיותו המונחים ביסוד המעשה.

5.         לענין עבירות ההסעה  שעבר הנאשם, אין כל ספק כי המדובר הוא במעשים חמורים.

            השאלה הנשאלת היא מהי מידת העונש הראויה בימים אלה בהם לשמחת הכל השתנה המצב הבטחוני לטובה.

            אין מדובר עוד באותם ימים המתוארים בפסק הדין בענין חטיב שבהם "קולם של הפיגועים חייבו את בית המשפט לאחוז אז באמות מידה עונשיות מחמירות יותר מאלה שבהם החזיקו, לפעמים,בעבר". מדובר היה אז במעשי העבירה העלולים להוליד מעשי זוועה נוראים ועל התגובה העונשית להיות חמורה וקשה.

            בית המשפט העליון הוסיף וקבע אז כי :אם אין עומדות לעבריין נסיבות יוצאות מגדר הרגיל, יש לגזור עליו גם אם מדובר באדם מן היישוב עונש מאסר לריצוי בפועל בלי מתן אפשרות להימירו בעבירות שירות". נא לראות רע"פ 5198/01 חטיב נ. מ"י.

6.         כאמור ימים קשים אלה אינם נחלתנו עוד בשעה זו ונדמה לי כל על המשפט ועל הענישה לעקוב אחר המציאות ולתת לה ביטוי ככל שהדבר ניתן ומתאים.

7.         נכון אמנם שהנאשם הסיע מספר ניכר של אנשים, חלקם תמורת תשלום מהשטחים לכיוון ישראל, וכי עשה זאת אף שידע כי מעשהו הוא מעשה בלתי חוקי.

8.         יחד עם זאת, עדיין יש מקום לבחון אם המלצת שירות המבחן לגזור על הנאשם עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות, היא המלצה שאינה עומדת במתחם הסבירות.

9.         בימ"ש העליון כבר פסק כי עונש של מאסר לריצוי בעבודות שירות הוא עונש ראוי ורצוי בדרכי ענישה מתוקנות, שהגורם הוינדואלי מהווה בהם מרכיב עקרוני. גם זו דרך הנושאת בתיוג של היותו של הנאשם נדון ןלמאסר , וכל שיקולי הענישה המצויים בעונש המאסר מצויים גם במקרה שעונש המאסר בא לכלל ביצוע בדרך של עבודות שירות, ובראש ובראשנה שיקול ההרתעה, למען ישמעו ויראו - עבריין עצמו ואחרים בכח ולא יזידון עוד (נא לראות דברי כב' השופטת דורנר בע"פ 1242/90 דנוך נ. מ"י פס"ד מה' (4)319.

10.        לאחר שנתתי דעתי להודאתו של הנאשם, להחלטתו לצרף תיקים, לתוכנו של תסקיר שירות המבחן, לעובדה שהנאשם עובד מזה כשנה בעבודות שיפוצים כקבלן עצמאי עפ"י ההזדמנויות הניקרות בפניו, בדעתי לגזור לנאשם את העונשים הבאים:

            א.         4 חודשי מאסר שירוצו על דרך עבודות שירות בכפוף לחוות דעת ו של הממונה על

עבודות השירות שתעבר אלי עד יום 30.11.11.